[pag01]

ולא היה בינינו אלא זוהר

מילים: לאה גולדברג
לחן: דני ליטני
ולא היה ביננו אלא זוהר
עניו של השכמה ברחוב כפרי
ולבלובו של גן בטרם פרי
בלובן תפרחתו יפת התואר.

ומה מאוד צחקתה באמרי
כי אל השחר הענוג כורד
אקרב ואקטפנו למזכרת

ואשמרנו בין דפי ספרי.

את זרועך נשאת, התזכור?
והנידות אט ענף תפוח,
ועל ראשי ירד מטר צחור.

מאחורי גבך הכפר ניעור,
החלונות נצטלצלו עם רוח -
ולא היה בינינו אלא אור.
-----------------------------------------------------------------

כמה מתוק הזיכרון ,הזך הבתולי
של האהבה שלא התממשה
כך שלא יכלה להכתם ,וליבול
הבטחה שבגלל שנותרה הבטחה ,
תמיד תישאר זכה וטובה

רק זיכרון משאירה בדפי החיים
החוסר מימוש, של אהבה לא בזמן
של גן בטרם פרי
שנמסה עם שמש הבוקר של העולם
שנעור וחוזר למציאות

ועקבותיה העדינים
משאירים רק אור, רק זוהר.